Schema Therapy
All human beings have needs – for connection and inclusion, for understanding and validation, for growth and autonomy, for the freedom to define their own identity and find their own meaning. Distress, psychological suffering, and mental disorders often involve difficulty in getting these needs met – and frequently stem from a life-history in which these needs were not seen, met, or recognized. This is where schema therapy comes in.
Schema therapy was originally developed by Dr. Jeffrey Young as an extension of Dr. Aaron Beck’s cognitive therapy, and grew over the decades into an integrative treatment approach, which brings together insights from attachment theory, developmental psychology, emotion-focused approaches, and cognitive-behavioral therapy.
Schema therapists work with their clients (adults, couples, adolescents, children, or groups) to help conceptualize their goals and their current state in terms of healthy core emotional needs, but also in terms of the schemas (i.e., patterns of beliefs, expectation, and action tendencies) that they have developed to deal with unmet needs, and in terms of different parts or sides of themselves which may be suffering, detached, stuck, or simply under-expressed. Clients who enter schema therapy have often tried – and benefitted – from other forms of therapy (e.g., psychodynamic therapy or psychoanalysis, cognitive-behavioral therapy, etc.), but may have felt these approaches to offer only a partial remedy or to lead to limited progress. As several studies have suggested, schema therapy may be particularly helpful with such long-standing problems, including emotional dysregulation, chronic depression, anxiety, or relationship difficulties. Below, are some links to our own writing on schema therapy.
מילון מונחים קצר
סכמה - מילה יוונית שפירושה "תבנית". במסגרת גישת הטיפול, הכוונה היא לתבנית או לדפוס שעוזר לארגן ולקבץ מספר גדול של חוויות או גירויים - בפרט, כאלו שמלמדים אותנו משהו על עצמנו או על העולם. סכמות יכולות לכלול מידע מאוד שימושי. אפשר לחשוב עליהן כמעין "שיעור" שלמדנו על החיים, או כ"פילטר" דרכו אנו מסתכלים על העולם, כך שמה שעובר את הסינון, נכנס לתוך העולם הפנימי כשהוא מסודר ומאורגן בהתאם לאותו פילטר. לדוגמא: אשה אשר נושאת בקרבה סכמה של נטישה עלולה לפספס עדויות לכך שהבחור שאיתו היא יוצאת שמח ונהנה בדייט, ובמקום זאת עלולה לשים לב ולזכור רק עדויות לכך שהוא לא נהנה, עדויות אשר תומכות ומאששות את השיעור הקשה אשר למדה מוקדם בחייה: בסופו של דבר לא ירצו להישאר איתי. זו דוגמא הממחישה את התועלת ואת המחיר של סכמות: מחד, הן מהוות מעין 'קיצור דרך' לתהליכי זיכרון, שימור ועיבוד של מידע מורכב; מאידך, המחירים של סכמות שליליות הם קשים ומכאיבים שכן הללו הופכים את החיים בהווה להמשך ישיר של החסכים שהיו חלק מהעבר - ולא מאפשרות לנו לקבל מענה טוב יותר לצרכים רגשיים ובריאים.
צרכים רגשיים - סכמה תרפיה מדגישה מאוד את מרכזיותם של צרכים רגשיים בריאים ואוניברסליים. ההנחה היא שכל אדם, כבר מילדותו, מונע על ידי צרכים די דומים - הצורך לקבלה ושייכות, לתחושת מסוגלות, לעולם שאינו נוקשה מדי מחד, או רופף מדי מאידך, וכן הלאה. כמובן שיש הבדלים בין-אישיים בין ילדים שונים בעוצמתם של חלק מהצרכים, והבדלים כאלה קיימים גם בין מבוגרים שונים. יותר מכך, יש חשיבות רבה למידה בה הצרכים הרגשיים האלה - בילדות אך גם בהמשך החיים - נענים בצורה מספקת על ידי הסביבה בה גדל הילד ועל ידי דמויות ההתקשרות המרכזיות בחייו של האדם. הנחת העבודה בסכמה תרפיה היא שבריאות פסיכולוגית מתבטאת בכך שאדם מצליח להשיג מענה מותאם מספיק (גם אם לא מושלם) לצרכיו הרגשיים, לאורך חייו. לכן, 'מטרת-העל' של הטיפול בסכמה תרפיה היא לסייע למטופל/ת למצוא דרכים מסתגלות, רציפות ומיטיבות למילוי הצרכים הרגשיים, ובכך לאפשר השגת מטרות חיים חשובות. אל עבר 'מטרת-על' זו מכוונות כל ההתערבויות הטיפוליות של סכמה תרפיה.
לדוגמא: כאשר ילד לא מקבל באופן מיטיב מענה לצורך הטבעי בהכרה, התפעלות ותחושת ערך לאורך חייו המוקדמים, עשויה להתפתח בקרבו חוויה של חוסר שביעות רצון מעצמו, חוסר ביטחון ותפיסה עצמית שלילית, אשר פעמים רבות ממשיכה להתקיים גם אל תוך חייו הבוגרים.
מצבי-עצמי (modes or schema modes) - לצד הצרכים הרגשיים שמלווים אותנו לאורך כל חיינו, ולצד הסכמות שנלמדות בשלב מוקדם ומהוות תכונות יציבות למדי בחיינו, סכמה תרפיה עוסקת רבות גם בהיבט הרבה פחות כרוני ויציב של האדם - בפרט, ב"מודים" או מצבי העצמי שבאים לידי ביטוי אצל כל אחד ואחת מאיתנו. המונח "מוד" (כלומר, מצב-עצמי, או חלק, או "צד") מתייחס למצב הרגשי הפעיל ברגע מסוים, לסכמות שבאות לידי ביטוי באותו רגע, ולדרכים שבהן האדם מגיב לסכמות הללו - שוב, באותה נקודה בזמן. נקודות הזמן הללו יכולות להיות של שניות, דקות, או שעות - אך הן תמיד חולפות, ומכך יוצא שבכל אדם ניתן למצוא מספר מודים, חלקים, צדדים. כמובן שברגע מסויים, אחד מהצדדים האלה נוטה להיות בולט או דומיננטי יותר, ולהשפיע על הפירוש שהאדם נותן לסביבתו, על תחושותיו, ועל התנהגותו באותו רגע.
לדוגמא: כאשר האדם נמצא במוד "כנוע", הוא עשוי למצוא עצמו מתנהג באופן צייתני ומרצה כלפי אנשים אחרים. הוא עלול להסכים לבקשות שאינן לרוחו פשוט משום שבאותו רגע הוא במצב-העצמי הכנוע שלו. אותו אדם בדיוק עשוי להימצא, בזמן אחר, במצב עצמי שונה לחלוטין - למשל, במוד מתנשא ותוקפני. במצב כזה הוא עלול לסרב מראש לכל בקשה מתוך עמדה של זלזול והקטנה של האחרים. אלו כמובן דוגמאות רק לשני מצבי עצמי (או "מודים") אפשריים - במציאות, אצל רוב בני-האדם, פעילים בזמנים שונים מצבי-עצמי רבים. כחלק מטיפול בסכמה תרפיה, המטפל והמטופל מתבוננים ומזהים ביחד את מצבי-העצמי הללו, ובוחנים את השפעותיהם על תפקודו של האדם במקומות שונים בחייו.